הפסקת עישון, התשוקה לניקוטין - סילוק החוב 

סילוק החוב  -  הסחיטה:
 
אתה יודע שניקוטין הוא סם שפועל על הגוף שלך. מה שאולי לא ידעת הוא שישנם שני 'חיבורים' לניקוטין:                                  1  . פיזי - הוא ידוע וברור, אבל  - ה-  2. מצב פיזי  שבקלות 'מדלגים עליו'. אני מדבר על התנייה פיזית.
הניקוטין ממריץ, מרפה שרירים ופועל גם כמדכא תיאבון - שימושי מאוד  לא?
 
 שאל את עצמך מה נכון:
לנשום עמוק כדי 'לנקות את הראש'  -  או לעשן.
להימתח ע"מ להרגיע שריר מתוח   -  או לעשן.
לאכול נכון והרגלים נכונים    -   או לעשן.
 
מכיון שאתה 'אוהב', איך שהסיגריה 'דואגת לך' ולצרכים שלך "ומפשטת הכל".. הכל כל כך פשוט - אתה מסגל לזה קשר ריגשי. למה שיהיה אכפת לך איך זה עובד כשכל מה שאתה צריך לדעת הוא ש "זה עובד" - מהר ויעיל. (האמנם?!)  כך ש- הרובד הפיזי   מוחבא   אחרי הרובד הריגשי.
אמונות:
סיגריה: פועלת על מערכת העצבים  /     מרגיעה אותי
            מעוררת את הפעילות העצבית / מעירה אותי.   
            מעלה רמת הסוכר בדם   /   מדכאת תיאבון. 
 
כשאתה מחליט שההשפעה והמחיר לטווח ארוך הוא ללא שיעור דורשני יותר מזה של הטווח הקצר אתה מנסה להפסיק.   עכשיו אתה מתגעגע ומשתוקק לזה, כאן, אתה מחפש תחליפים מתאימים.  שוב, פשוט: אם לא תקח החלטה תמצא את עצמך בענן של ספקנות והצטדקות שאתה מחפש את הכי טוב, הכי טבעי, הכי עובד..  הכי.. ואתה מוצא את עצמך  ב ו ד ק  ואוסף מידע ואו מתנגד לתשוקה (לניקוטין) במקום להשתמש  בזה לתועלתך.
התשוקה/תאווה הזו היא פשוט דרך של הגוף שלך לומר: "אני צריך את זה ואני צריך את זה עכשיו" . הגוף בעצם עומד על כך בתוקף שתטפל בו/בעצמך, וזו תמיד החלטה שלך איך לעשות זאת.
כל זמן שתתן לגוף שלך את מה שבאמת זקוק (ברגע שהתגברת על ההתמכרות הפיזית) לעולם לא תשתוקק יותר לניקוטין.
אינך צריך לטפל במקור (לא לריב איתי כאן), הכעס למשל אלא לגשת להשפעה שיש לזה על הגוף כמו למשל שרירים מכווצים מה שמעורר את הצורך להקלה, ניקוטין או התמתחות.
כאשר תטפל בצרכים של הגוף בצורה נכונה ויעילה התשוקה שלך לניקוטין תיעלם.
בהתחלה: "החיים אחרי הניקוטין" מצריך הכנה, מחשבה ומאמץ מסוימים אבל, מהר מאוד זה נהפך להתנהגות האוטומטית, הטבע השני שלך   כ א ן  ורק כאן ההרגל הקודם שלך המגונה סוף סוף נשבר ואתה אדם שנושם אויר נקי.
  בהצלחה רבה